שכבות ח'-ט' – שפה יוצרת מציאות

במהלך הקורס "אבירות ונסיכים" בהנחייתה של ד"ר נגה ליבי כהן, עסקנו וחקרנו סוגיות חברתיות-מגדריות. קיימנו שיח פתוח על נושאים כגון תרבות האונס, מגדר וקולנוע, הקשת הטרנסית, הסופרג'יסטיות ועוד ועוד. נושא שעניין אותנו במיוחד המחצית היה "שפה ומגדר". מצאנו שהשפה העברית היא שפה "מחויבת מגדר", כלומר המגדר בהכרח יהיה נוכח במשפט {כינויי גוף שונים}. העברנו ביקורת על האופן שבו מתנסחים ומתנסחות במוסדות רשמיים שונים – בבית הספר, בכביש, בשלטי חוצות ובהודעות פרסום. הפנייה היא תמיד בלשון זכר. 

 כך נוצר הפרויקט "שפה יוצרת מציאות". לדעתנו, השפה מעצבת את המציאות ולא להפך, כלומר לצורה בה אנחנו מדברים יש השפעה על הצורה בה אנו חיים כיום, השפה נותנת לגיטימציה לאפליה. לפי האקדמיה ללשון העברית "צורת הזכר בעברית משמשת לא רק לזכר. היא גם הצורה שאנחנו נוקטים כשאין לנו צורך להבחין במין – כלומר היא גם הצורה הסתמית". מחקרים מוכיחים כי אופן הפנייה משפיע על אורח החיים ויוצר הבדלים בהתנהגות, דימוי עצמי וביצועים בין המגדרים. מהמחקרים עולה כי צורת הדיבור מהווה מכשול משמעותי בדרך לשוויון מגדרי.

יצאנו לסיבוב גם בסביבות מרכז חופי"ם ורופין ובחנו את הלשון והשפה בשלטים שונים. שמנו לב לאופן שבו שלטים מסוימים מנכיחים לשון זכר (או דמויות של גברים, ולא דמויות של נשים). 

חקרנו פתרונות אפשריים לשינוי הלשון כגון:

• שימוש בגופן של "עברית רב מגדרית" {צורת כתיבה ייחודית שהומצאה על ידי מיכל שומר}
• שימוש בלוכסנים ונקודות בכתיבה {תלמידים.ות, תלמידימ\ות}
• שימוש ב"ניאולוגיזם" (חידוש מילים) רב-מגדרי {תלמידימות יקריםות}
• פניה מעורבת בדיבור {תלמידות ותלמידים; מה אתן אומרות, מה אתם אומרים}

בפרויקט הסיום שלנו התייחסנו לשפה רב מגדרית בבית הספר ובתמרורים. אנו דורשים ודורשות שטקסטים, בין אם הם על תמרורים או בעבודות ומבחנים, יפנו לכולנו (לכל המינים ולכל המגדרים) ולא רק לגברים. אנחנו מקוות ומקווים שפרויקט הסיום שלנו יצור הדגמה וכיוון דרך כיצד ניתן לעשות זאת.